המאפיינים הבסיסיים של מיינדפולנס


תרגול של מיינדפולנס יכול להיות קצר וחווייתי, ופרוס על פני מספר פעמים במשך היום. התרגול היומיומי של המיינדפולנס מטרתו לטפח מצב חשיבתי חדש, שיפוטי פחות, נינוח יותר, שמקבל באופן שלם לא רק את המצב שלי בכאן ועכשיו, אלא גם את המחשבות, הרגשות והתחושות שלי (שהן מה שקיים כרגע, ואין בזה שום דבר "טוב" או "רע") בנוגע לזה. היכולת שלי להיות לא רק השחקן הראשי של חיי אלא גם הצופה בהם, צפויה לשפר את יכולתי להתמודד עם מה שהחיים מביאים אליי. הנה העקרונות לתרגול מיינדפולנס:

הבחנה

המאפיין הראשון של מיינדפולנס קשור בהבחנה של החוויות שלך באופן ישיר וחושי יותר, במקום באופן אנליטי (מוד מחשבתי). טבעו של המיינד הוא לנתח ולחשוב על משהו במקום פשוט לחוות אותו. מיינדפולנס תנסה להזיז את מרכז תשומת הלב מלחשוב על הדבר – לפשוט להיות בתוכו, ולחוות את המחשבות, הרגשות, תחושות הגוף (כמו המגע, הריח, הטעם, הצליל), בסקרנות נעימה ועדינה.

תיאור

מיינדפולנס עוסקת בהבחנה של הפרטים העדינים של הדבר שבו אתה מבחין. למשל, אם אתה מבחין בתפוז, המטרה היא לתאר את מראה התפוז, צורתו, צבעו והטקסטורה שלו (לדוגמה – "עגול", "כתום", וכולי). את אותה שיטה אפשר ליישם על הרגשות (למשל – "כבד", "מתוח", וכולי).

השתתפות מלאה

המטרה בתרגול מיינדפולנס היא לחוות את כל החוויה, מבלי להוציא דבר. לנסות לחוות את כל ההיבטים של כל פעילות או משימה שאת עושה, ולעשות את זה במלוא הכוונה ותשומת הלב.

להיות לא-שיפוטי

חשוב ובסיסי לסגל עמדה לא שיפוטית כלפי החוויות שלך. הנסיון להמנע או לשלוט בחוויות, היא סיבה משמעותית למצוקה רגשית מתמשכת. בתרגול של מיינדפולנס, לא נעשה שום נסיון לשלוט בחוויות, או לקטלג אותן כטובות, רעות, נכונות, או שגויות. לאנעשה שום נסיון לשלוט או להימנע מהחוויה.  האתגר המשמעותי ביותר של תרגול מיינדפולנס הוא קבלה שלמה של כל החוויות שאותן אנחנו עוברים, והבנה זו מגיעה עם זמן ואימון. דרך אחת לפתח עמדה לא שיפוטית, היא ללמוד להתבונן בחוויות דרך סקרנות עדינה ונעימה.

להתרכז בדבר אחד בכל עת

כאשר אנחנו מתבוננים בחוויות שלנו, זה דורש ריכוז ומאמץ להתבונן רק בדבר אחד בכל רגע נתון. זה טבעי, שמחשבות והסחות דעת צצות בזמן שאנחנו נמצאים בהתבוננות, ויש לנו נטיה לייצר רצף אסוציאטיבי ולאפשר למחשבות אלה להוליד מחשבות נוספות… האמנות של "להיות נוכח" קשורה בשימת לב לרגעים שבהן "צצה" מחשבה סוררת כזו, ברגעים שבהם עברת ממצב של התבוננות וחישה למצב של מחשבה, להכיר בזה, להתבונן בזה, ובעדינות לחזור למצב של התבוננות ותחושה.

איך לומדים להיות ככה?

לא צריך ללמוד או להבין הרבה על מנת ליישם שיטות אלה. צריך לתת לזמן לעבור, ולתרגל. תוך כדי התרגול, השינוי מתרחש מעצמו. אין זה קל, והתהליך ידרוש מחוייבות ומאמץ, במיוחד בזמן ובסבלנות וקבלת המתרחש כפי שהוא.

Leave a comment

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *