איך מתמודדים עם פחדים ומתח?


דמיון מודרך והפתת מתחים

כולנו פוחדים, חוששים, מודאגים, ולפעמים אפילו לחוצים. אצל כל אחד במציאות הפנימית, במיוחד במדינות מערביות ועם לוח הזמנים המטורף שלנו בתקופה הזו – אנחנו חווים לחץ.

זה מתחיל אצל רבים מאיתנו ברגע שהעיניים נפקחות בבוקר. כבר על הבוקר, צריך להספיק, לא לאחר, להתלבש, להכין את הילדים, להגיע בזמן לעבודה.
זה ממשיך, כמובן, עם הנסיעה של הבוקר, נסיעה בכבישים עמוסי נהגים עצבניים שממהרים מכאן לשם.
וכך הלאה, לאורך כל היום החיים שלנו זרועים בחששות, לחצים ודאגות.

חשוב להבין שחששות הם מנגנון חשוב שעוזר לנו להתכונן לקראת הבאות, ושומר לעינו דרוכים. לעיתים אין חשוב מזה – למשל, בשעה שאנחנו חוצים את הכביש. מנגנון החשש מסייע לנו לתפקד היטב, להתכונן ולהישמר מפני צרות.

אבל ביחד עם זאת, אין ספק שהמנגנון הזה לגמרי יצא משליטה. אני משוכנעת שרבים מאיתנו, ממש בזמן קריאת שורות אלה, יכולים להעיד שהחששות כבר מנהלים אותם, ולא להיפך.

אז בעצם, מדובר במנגנון חשוב, שפועל מעל ומעבר לכמה שנכון לו לפעול.

בזמן פחד, דאגה או לחץ, קורים שינויים בגוף שלנו. הגוף דרוך ומוכן לפעולה מיידית. מבלי להרחיב כאן יתר על המידה, נאמר כי כל מערכות הגוף המקושרות לעבודה בזמן לחץ (כמו לחץ הדם, הלב, וכדומה) פועלים ביתר, בזמן שמערכות אחרות שפועלות באופן מיטבי בזמני מנוחה (כמו מערכת העיכול) מקבלות מינימום של אנרגיה לפעולה – כל האנרגיה נשמרת למקרה שתצטרך פתאום לרוץ ממש מהר, או להילחם בדוב שיתקיף אותך מבין השיחים (מנגנון Fight or Flight).

במאמר מוסגר נגיד, שזה נכון לקשר בין לחץ להשמנה, שכשאנחנו אוכלים ונמצאים בלחץ הגוף יעדיף לאגור את האוכל, ושיש קשר בין הצטברות של שומן בטני וחיים מלאי לחץ ומתח.

אתם לא חייבים לתת לפחד לנהל את החיים!

המתח מתאים לאירועים דרמאטיים שמתרחשים כרגע, ואז נכון לקבל החלטות תוך התחשבות בו. אבל הוא ממש לא מתאים כתחושה יומיומית שמלווה אותנו בכל עניין.

פעמים רבות הפחד, הלחץ והחשש תוקעים אתכם בחיים בעתיד – אתם לא בכאן ובעכשיו, וזו בדרך כלל טעות. אם אתם מרגישים שהלחץ מנהל את חייכם, משפיע על הבחירות ומפחית את ההנאה בחיים – זה אולי זמן טוב לעשות משהו, ולחפש במודע דרכים נעימות יותר לחוות את החיים. בשורה התחתונה – זה לא משנה מה מדאיג אתכם כל כך, כדאי להפחית ברגעי הדאגה שלכם. בין אם זה עבודה, מצבים בריאותיים, כסף, בן או בת הזוג, הילדים או כל עניין אחר – הדאגה לא עוזרת לכם למצות את החיים ולא לפתור את הבעיה באופן יעיל. אפשר פשוט להפסיק איתה.

אבל איך מפסיקים עם כל המתח הזה?

אם הגעתם למסקנה שאתם דואגים / חוששים / פוחדים / לחוצים לעיתים קרובות מדי, שרגעי האושר שלכם מצטמצמים בגלל הדאגה או שהבחירות שלכם מוטות בשל נוכחותה – הידד לכם! כבר עשיתם כיברת דרך. עכשיו, עליכם לבחור כלים שיעזרו לכם להפחית את הדאגה בחיים (כן, זה ממש אפשרי).

הדבר הראשון שתצטרכו לעשות לצורך כך הוא לזהות את הרגע שבו דאגה משתלטת עליכם. כשזה קורה, תוכלו "לקחת את ההגה" בחזרה על חייכם ולבחור להתמודד עם הדאגה במספר דרכים. אל תשכחו שהמטרה שלכם אינה לא לדאוג בכלל או לא להתכונן כראוי לכל אירוע – המטרה היא לצמצם את הדאגה הכרונית, זו שלא עוזרת להתכונן ומפריעה ליהנות ממה שאני עושה כרגע.

בכל רגע שבו אתם מזהים שאתם עושים דבר אחד אבל הראש טרוד בדבר אחר לגמרי, דואג בנוגע למשהו, דאגה שאין הרבה מה לעשות איתה – אתם יודעים שזה הזמן לפעול. תדעו שמצאתם כלי שעובד בשבילכם כאשר תחושו הקלה או יכולת לחזור לכאן ולעכשיו באופן מלא. כל זמן שזה לא קרה, תצטרכו להמשיך ולהתנסות בכלים וברעיונות שיסייעו לכם.

דמיון מודרך להקלה על דאגות ומתחים

דמיון מודרך יכול לעבוד בשבילכם בתוך רגע, בכל מקום או מצב, ובעבודה עצמית.

חישבו על סיטואציה שהיא נעימה לכם במיוחד, והשתדלו להפעיל בה את החושים. לדוגמה – נעים לי לשכב על החול החמים בים.

אני לא רואה את הסביבה, כי עיני עצומות, אבל דרך העיניים העצומות אני יכול לחוש את השמש הנעימה על הגוף

אני יכול לשמוע את המיית הגלים.

אני יכול להריח את ריח המלח האופייני לים

ואני יכול לחוש את מגע החול / המחצלת על העור – בגב, באחורי הרגליים, בידיים.

אם יש לכם זמן – נסו ממש לרדת לפרטים. כך:

אני יכול למולל את החול באצבעותיי, ולהרגיש את החמימות שלו והחלקלקות שלו (שוב, אני רוצה להפוך את המחשבה למעוררת חושים – זו הדרך שלי להפוך את המחשבה למציאות)

אתם יכולים לבלות ב"מקום הבטוח" שלכם שלושים שניות או עשרים דקות (בטח בהתחלה תרצו להיות מפורטים יותר בסיפור שתספרו לעצמכם, ועם התרגול תראו שאתם "שם" ממש בתוך רגע), בכל מקרה, רצף המחשבות הדואגות עשוי להיפסק ולפנות מקום למחשבה החדשה שאתם יוצרים.

כשתסיימו את תהליך ההדמייה שלכם, הישתדלו לשמור על המודעות שלכם בתוך מה שאתם עושים, לא משנה מה זה, ולא לאפשר לה לברוח שוב.

דמיון מודרך יוצר עבורינו מציאות

כל הגוף יגיב לרגע הנינוחות הזה שאתם יוזמים באמצע היום – הקצב הטבעי של הגוף, הכולל את פעימות הלב ולחץ הדם, הנשימה והנשיפה, כולם יירגעו, ואולי יהפכו איטיים ועמוקים יותר. כל מערכות הגוף ,יורידו הילוך" למצב של עבודה בשיגרה. הכל יקרה לאט יותר, נכון יותר.

בהצלחה…